פסק-דין בתיק ב"ל 22866-06-09

1.               לפנינו תביעת התובעת, גב' אולגה ארמלי, להכיר בפגיעה בידיה, לה היא טוענת, כמחלת מקצוע וכפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם - החוק).

2.               תביעת התובעת נדחתה במכתב הנתבע מיום 23/12/08, מן הטעם שעל פי המסמכים שבידי הנתבע לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי ועקב עבודתה, אשר גרמו למחלה בכפות ידיה.

אלה העובדות העולות מגרסת התובעת:

3.               התובעת, ילידת 1974, הועסקה ברשת השיווק "מגה" כעובדת מעדניה, במשך כשנתיים - החל מחודש אוקטובר 2004 ועד חודש יולי 2006, אז הפסיקה לעבוד עקב הריונה.

4.               התובעת עבדה 6 ימים בשבוע, כאשר מדי יום עבדה בין 6-8 שעות.

5.               התובעת עבדה במעדניה בה נמכרו גבינות, נקניקים ודגים. בנוסף, התובעת עבדה בחמוציה - והכל כפי שיפורט להלן.  

6.               במסגרת עבודתה במעדניה עסקה התובעת בחיתוך גושי גבינות, גירוד גבינות ופריסת נקניקים. בנוסף, התובעת מכרה את המוצרים ללקוחות.

התובעת תיארה את עבודתה כדלקמן:

"אני הייתי חותכת גבינה קשה, שזה 10 ק"ג. הייתי לוקחת את זה בידיים, מניחה אותו על המשטח, לוקחת סכין גדולה שיש לה ידיות ב- 2 הצדדים, והייתי לוחצת בידיות והסכין היתה חותכת את הגוש של הגבינה לגושים קטנים. את זה עשיתי כל היום.

הייתי בנוסף עושה גבינת פרמזן מגורדת. אני מקבלת גוש גבינה, חותכת אותו לגושים קטנים יותר, וכל גוש הייתי שמה במכונה של המגוררת ולוחצת על המכונה. המכונה לא עובדת לבד, הייתי צריכה ללחוץ בגלל שגבינת פרמזן הייתה קשה. הייתי מגוררת את הגושים של גבינת הפרמזן בתוך מכונה. המכונה הייתה נמוכה והגוש לא נכנס בדיוק, הוא נשאר קצת למעלה. יש ברזל שאני לוחצת עליו וזה מגרד את הגבינה.

גוש הגבינה מונח על משטח שבתחתיתו יש להב מסתובב. מעל גוש הגבינה נמצא מכסה מתכת ואני לוחצת על המכסה על מנת שהגבינה תגורד. אני צריכה ללחוץ חזק על המכסה כי פרמזן זו גבינה קשה. כשאני לוחצת על המכונה והיא עובדת, היא רוטטת ויש לחץ. אני לוחצת ביד ימין על המכסה.

כל היום אנחנו עושים משהו. לגבי נקניק יבש, אני צריכה לפרוס אותו דק. אני לוחצת עם היד על הנקניק בשביל שזה יהיה פרוס. המכונה לא יכולה לעשות את זה לבד כי זה נקניק קשה. אני לוחצת עם יד ימין על הנקניק כדי שהוא ייפרס. גם אם אני סוגרת את המכסה על הנקניק הקשה, עדיין אני צריכה ללחוץ כי אי אפשר לפרוס אותו לבד.

 גם אם אני רוצה לפרוס נקניק פסטרמה דק אז אני צריכה ללחוץ על הנקניק. כל המכונות האלה רוטטות, מתי שאני פורסת נקניק כי יש לחץ.

כל היום עבדתי בחיתוך גבינות, גירוד גבינות ופריסת נקניקים." (ר' עמ' 1-2 לפרוטוקול).

7.               יצוין כי ב"כ התובעת הבהיר כי פנה למעביד על מנת להתחקות אחר סוג המכונות עימן עבדה התובעת, אשר לטענתה היו רוטטות, ברם היה קושי באיתור המכונות מאותן שנים, משהן הוחלפו ולא קיימים רישומים לגבי המכונות הישנות (ר' עמ' 1 לפרוטוקול).

8.               התובעת העידה כי כאשר עברה ממחלקת הגבינות לנקניקים, היא שטפה ידיים והחליפה כפפות. העבודה במעדניה כללה גם הבאת גבינות ונקניקים מהמחסן למעדניה (כאשר החיתוך עצמו נעשה במעדניה) והסחורה הובאה באמצעות עגלה.

לגבי תדירות ההליכה למחסן העידה התובעת:

"אני לא פעם אחת הולכת למחסן, זה תלוי בלקוחות. אם יש הרבה לקוחות אז אני הולכת מספר פעמים למחסן. אם מביאים סחורה, אני הולכת לקבל סחורה, אפשר ללכת 8-10 פעמים למחסן ובחזרה. גם בצהריים לפני שאני הולכת הביתה אני מביאה סחורה למשמרת שנייה." (ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 32 עד עמ' 4 ש' 2).

"אם יש לחץ באמצע היום, אני הולכת גם 3-4 פעמים למחסן להביא סחורה"   (ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 7).